סוכות: החיבוק האלוהי בצריף זמני
- Rabino Rótem Tómer

- 8 באוק׳
- זמן קריאה 2 דקות
מעבר מביתכם הקבוע לבקתה זמנית למשך שבוע אולי נראה כמחווה סמלית או אפילו הומוריסטית. אבל מאחורי המעשה הזה מסתתר מסר רוחני עמוק.

במשך ארבעים שנה, עם ישראל היה מוגן על ידי אלוהים במדבר. מן ירד מן השמים, מים נפצו מן הסלע, והנוכחות האלוהית התגלתה בגלוי. אולם, עם הכניסה לארץ ישראל, נעלמו הנסים הנראים לעין. העם החל לזרוע, לחרוש ולקצור כמו כל בן אנוש.
האם זה אומר שאלוהים הלך משם?
התשובה היא לא. השינוי לא היה נטישה, אלא טרנספורמציה. הנוכחות האלוהית עברה מהנס אל היומיומי. אלוהים התכוון שמקום משכנו יהיה בעולם הפיזי, לא בבועה על טבעית. לפיכך, עבודה יומיומית, אתגרים ופיתויים הפכו למסגרת החדשה שבה האמונה אמורה הייתה לפרוח.
האמון בכך שכל טיפת גשם וכל נשימה של רוח נובעת מרצון אלוהי הוא מעשה האמונה האמיתי. מודעות זו הופכת את החיים הרגילים לחוויה קדושה.
סוכות: חיבוק של אור
הסוכה, הצריף בו אנו גרים במהלך חג הסוכות, מסמלת את

במשך שבעה ימים אנו מקבלים ביקורים רוחניים
ארבעת המינים: אחדות בתוך גיוון
מצוות נטילת ארבעת המינים -
אתרוג:
לולב:
הדסים:
ערבות:
רק יחד אנו יוצרים שלם. רוחניות יהודית אינה מבוססת על שלמות אישית, אלא על אחדות המשקפת את הגיוון של העם.

לשרת באהבה
המדרש מלמד שבעתיד יתלוננו העמים על כך שמעולם לא הייתה להם הזדמנות לעבוד את ה'. הוא יציע להם מצווה פשוטה: לגור בסוכה. בתחילה הם יקבלו אותה בשמחה, אך כאשר השמש הקופחת תכריח אותם לעזוב, הם יעשו זאת בבוז. ישראל, לעומת זאת, גם כאשר הם נאלצים לעזוב את הסוכה בגלל החום, עושים זאת בכמיהה ובאהבה. הבדל זה מגלה את מהות עבודת ה':
חלום של שלום
מי ייתן ונשכן בקרוב ב"סוכת השלום" - הבית האלוהי אשר, על פי חכמים, ייבנה מעור הלויתן - סמל




תגובות